בחירת סוג חומר המילוי לפוגות בריצוף קרמי – פרשנות תקנית ויישומית

מבוא

חומר המילוי לפוגות (Joint Filler) הוא רכיב משלים אך קריטי בביצוע ריצוף וחיפוי קרמי. אף שמדובר בפרט שנראה שולי, בחירה לא נכונה עלולה להוביל לחדירת מים מתחת לריצוף, לניפוח אריחים, לפגיעה בגמר וליצירת ליקויי בנייה. מטרת מאמר זה היא לנתח את הדרישות התקניות לבחירת חומר מילוי לפוגות, להציג את הסימוכין מתוך התקנים הישראליים הרלוונטיים, ולחדד את אופן הפרשנות במקומות שבהם התקן אינו מגדיר במפורש את סוג החומר.

סקירת תקנים רלוונטיים

תקן ישראלי ת"י 1661 חלק 1 – דבקים לאריחים

סעיף 6 בתקן זה קובע את מיון החומרים:

"חומרי המילוי מחולקים לשתי קבוצות עיקריות:
CG – חומר מילוי צמנטי.
RG – חומר מילוי על בסיס שרף מתקשה בריאקציה."

בנוסף, מוגדרות דרישות נוספות:

• W – עמידות במים.
• A – עמידות גבוהה בשחיקה.
• סימון נוסף (2) – מציין תוספת תכונות משופרות.

בטבלה 7 בתקן 1661 נקבע הקשר הישיר בין סביבת השימוש לבין הסימול הנדרש. לדוגמה:

• אזור רטוב: דרישת W.
• אזור חוץ: דרישת W, ולעיתים A.

תקן ישראלי ת"י 1555 חלק 3 – ריצוף

תקן זה מתייחס ישירות לביצוע ריצוף קרמי, ובין השאר מחייב שהמילוי יותאם לסביבה:

"החומר חייב להתאים לייעוד – פנים, חוץ, אזורים רטובים – בהתאם לדרישות העמידות המפורטות בתקן 1661 חלק 1."

כלומר, תקן 1555 חלק 3 אינו מציין במפורש איזה סוג חומר מילוי לבחור (לדוגמה CG2W), אלא מפנה לתקן 1661.

השוואה עם תקן 1555 חלק 2 – חיפוי קירות פנים

כאן יש הבדל חשוב.
בתקן 1555 חלק 2, המתייחס לחיפוי קירות פנים, קיימת התייחסות מפורשת וברורה לסוג חומר המילוי הנדרש בהתאם למיקום. כלומר, ההוראה כתובה בצורה חד-משמעית ולא רק כהפניה לתקן אחר.

מכאן נובע:

• חלק 2 – הנחיה מפורשת.
• חלק 3 – הפניה בלבד, המחייבת פרשנות ושילוב עם תקן 1661.

פרשנות הנדסית – כיצד נגזרות הדרישות בפועל?

כאשר התקן אינו מציין במפורש את סוג חומר המילוי (כמו בחלק 3), יש ליישם את העיקרון הבא:

1. נקודת המוצא – תקן 1555 חלק 3 מפנה ישירות לתקן 1661.
2. מתוך טבלה 7 בתקן 1661 ניתן להבין את החובה לשלב את הסימול עם תנאי הסביבה:
   • מרפסות חוץ – CG2W או CG2WA.
   • חדרי רחצה – CG2W.
   • פנים יבש – CG1 או CG2.
3. ההיגיון ההנדסי – הפוגה היא נקודת החולשה במערכת הריצוף, ולכן אם לא נבחר חומר עם עמידות מתאימה, המים יחדרו דרכה אל המצע.

מסקנות יישומיות

• המשמעות של הפניה לתקן 1661 – הבחירה אינה שרירותית, אלא כפופה לסיווג התקני CG/RG ולמאפייני W/A.
• במרפסות חוץ – נדרש לפחות CG2W, לעיתים גם A.
• בחדרים רטובים – חובה לבחור חומר עם סימון W.
• בפנים יבשים – ניתן להשתמש ב-CG1, אך מומלץ CG2 לשיפור תכונות.

סיכום

בעוד שבת"י 1555 חלק 2 מוגדרים במפורש סוגי חומרי המילוי לפוגות, הרי שבת"י 1555 חלק 3 (ריצוף) אין הוראה כזו – אלא הפניה לת"י 1661. לכן, על מהנדסים ומפקחים להבין את המנגנון התקני: לאתר את סביבת השימוש, להצמיד לה את דרישת העמידות מתוך טבלה 7 בתקן 1661, ולבחור את החומר בהתאם.

אי-עמידה בהוראות אלו תוביל לחדירת מים מתחת לריצוף, פגיעה במצע, כתמים והתפוררות המילוי. יישום נכון של התקנים מבטיח רצפה עמידה לאורך שנים ושמירה על איכות הבנייה.